"בזמן מלחמה יש בקרב ציבור דוברי הערבית בארץ רצון לקבל בזמן אמת הוראות מצילות חיים וגם היחס אל צה"ל הוא כאל גוף אמין שדואג לכלל האוכלוסייה". את הדברים אומר אל"מ במיל' סאלים והבי, מסביר פיקוד העורף בשפה הערבית. לדבריו, "בזמן שגרה, אבל במיוחד בזמן חירום, דוברי הערבית במדינה מחוברים לכלי התקשורת הדוברים את שפתם. זה אומר 'רדיו מַכַּאן' (לשעבר 'קול ישראל בערבית') וגם 'רדיו שאמס', שאמנם התחיל כתחנת רדיו אזורית בצפון, אבל זוכה לפופולריות גדולה. בטלוויזיה יש מגוון גדול יותר, הכולל את 'מכאן 33' של תאגיד השידור הציבורי, הַלָא TV, ניוז 24 ועוד. באתרי האינטרנט בערבית המגוון הוא עצום וכולל גם אתרים ארציים כגון פאנט ובוקרא ועד אתרים אזוריים כמו פורטל כרמל ופורטל הדרום".
עד כמה גדולה ההקפדה במגזר על קיום ההוראות?
"בזכות עבודה רבה של פיקוד העורף, ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות והעומדים בראשן, יש בשנים האחרונות שיפור משמעותי גם בתחום ההערכות וגם בתחום ההקפדה על ההוראות שהתגלו שוב ושוב כמצילות חיים. ככלל, בזמן חירום יש יחס של כבוד לבעלי סמכות, מתוך הבנה שפיקוד העורף הוא גוף אמין והוגן הדואג לכלל האוכלוסייה, ומכאן נובע הרצון לשיתוף פעולה. במהלך הראיונות, עולים נושאים בוערים, כגון פערי המקלוט והתפקיד שלנו להסביר כי בכל הארץ, כולל בתל אביב, חיפה ירושלים, יש בניינים ישנים שבהם אין ממ"ד או מקלט ציבורי, אבל בכל דירה ניתן למצוא מרחב מוגן, המספק הגנה מיטבית".
עד כמה גדול שיתוף הפעולה עם ראשי הרשויות?
"חשוב לציין לטובה את השיפור בתחום הזה. בעבר הייתי מפקד יקל"ר במשולש. יקל"ר הן ראשי תיבות של יחידת קישור לרשות מקומית. ובמסגרת תפקיד זה, הקצין מקשר בין ראש הרשות והבכירים ביישוב, לפיקוד העורף. לשמחתי, בשנים האחרונות הבינו ראשי הרשויות במגזר כי פיקוד העורף לא מתכוון ולא אמור להחליף את תפקיד הרשות המקומית בחירום, אלא לסייע ולהכווין.
"כמו כן, חלחלה ההכרה כי תפקוד הרשות המקומית בזמן חירום, קשור קשר ישיר להערכות שלה בזמן שגרה. לכן ברשויות רבות, כמו למשל בכפר קאסם, הוקמו יחידות חילוץ מקומיות. המתנדבים, ביניהם גם נשים, עברו 'קורס מחלץ', ולאחר הכשרה מלאה, עיונית ומעשית, הם יוכלו להציל חיים בשעת חירום. הכוונה היא בין השאר לטיפול במקרים של קריסת מבנים עקב פגיעת טיל וגם התמודדות עם אסון טבע, כמו למשל רעידת אדמה. בנוסף, בכירים ברשויות מקומיות רבות עברו הכשרה להתמודדות עם מצבי חירום בפיקוד העורף, והם מתרגלים את עובדי הרשות, למצבים של מעבר משגרה לחירום, התמודדות עם מצבי משבר כגון הפסקות מים וחשמל, סיוע לבעלי צרכים מיוחדים ועוד. כמובן שבמקביל לפעילות הזו, פיקוד העורף מבצע בשגרה הדרכה של תלמידים בבתי ספר ערביים, בדיוק כמו בבתי ספר במגזר היהודי. בנוסף, פיקוד העורף מקפיד להפיק עלוני מידע וסרטוני הסברה בערבית, מתוך הכרה כי יש צורך להסביר את הוראות החירום, בשפת האם של האזרח".
יש עוד מאפיינים מיוחדים בהסברה בשפה הערבית?
"בכל הראיונות שלי אני מדגיש את החובה של ההורים להסביר לילדים עד כמה חשוב להקפיד על ההוראות של פיקוד העורף. בגלל המספר הרב של ילדים, ולאור מקרים במלחמת לבנון השנייה, בהם נפגעו ילדים ששהו מחוץ למרחב מוגן בזמן ירי טילים, על ההורים להדגיש בפניהם ילדיהם כי ברגע שיש אזעקה חובה למהר למרחב מוגן ולשהות בו עשר דקות. אנחנו גם מסבירים שעל הילדים לדעת כיצד יש לנהוג אם נמצאים בתחבורה ציבורית בזמן אזעקה, ושאם הולכים ברגל לבית הספר או ממנו, ואין מרחב מוגן קרוב, יש לשכב על הקרקע ולכסות את הראש בעזרת הידיים, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה מרסיסים".
לאתר הילדים של פיקוד העורף
