פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הכירו את אזור ההתרעה החדש שלכם

      דיוק מערכות ההתרעה מאפשר לפיקוד העורף לזהות ירי טילים ולהתריע על סכנה עד לרמת היישוב הבודד או מספר שכונות בעיר. מה ההבדל בין אזור התגוננות לאזור התרעה וכמה זמן יש לכם להגיע למרחב מוגן? התשובות בפנים

      התגוננות פיקוד העורף (יח"צ , פיקוד העורף)
      מערכת ההתרעה החדשה מאפשרת לבצע אבחנה בין יישובים הצמודים זה לזה ולהפעיל את האזעקה באופן ממוקד יותר (צילום: פיקוד העורף)

      מהפכה טכנולוגית ושיפור של היכולת המבצעית, אפשרו לפיקוד העורף ליצור מערכת התראה משופרת שבזמן ירי טילים ורקטות, תכניס למרחבים מוגנים אזורים ממוקדים. במתווה החדש, ניתן יהיה לבצע אבחנה בין יישובים הצמודים זה לזה, ולאפשר את המשך שגרת-החירום בשטחים שלא צפויים להיפגע.

      סא"ל שרית גרשקוביץ - כהן ראש ענף הסברה בפיקוד העורף, אומרת כי השיפור והדיוק אשר בוצעו במערכות התראה של צה"ל, מאפשרים לבצע חלוקה מחדש, ובמקום 257 אזורים התרעה, המספר יגדל ל-1,800. אבל לפני הכל, היא מבקשת לבצע אבחנה ברורה בין אזור ההתגוננות לבין אזור התרעה. זה גם המקום להבהיר ולהדגיש כי יש להכיר את אזור ההתרעה כבר בזמן שגרה ואילו את אזור ההתגוננות חשוב להכיר בחירום.

      אזור התרעה

      על השיפור החדש במערכת ההתרעה אומרת סא"ל גרשקוביץ- כהן אזור ההתרעה' הוא השטח שבו נשמעת אזעקה בעת ירי טילים ואשר בתחומו חובה להיכנס למרחב המוגן ולשהות שם עשר דקות. כמובן שאזרחים המתגוררים ביישובים סמוכים, שנמצאים באזור התרעה אחר, אינם צריכים להיכנס למרחב המוגן אלא רק כאשר תופעל אזעקה באזור ההתרעה שלהם".

      כאמור, ההתפתחות הטכנולוגית, מאפשרת לפיקוד העורף לחלק את ישראל לכ-1,800 אזורי התרעה. "מי שגר ביישוב קטן יוגדר כאזור התרעה לפי שם היישוב. לדוגמה היישוב לפיד יוגדר כ'אזור התרעה לפיד'", מסבירה סא"ל גרשקוביץ- כהן, "גם ערים בגודל בינוני, כמו למשל רמלה או גדרה מוגדרות כל אחת כאזור התרעה בפני עצמו. לעומת זאת, ערים גדולות חולקו למספר אזורי התרעה שונים. אשדוד, לדוגמה, מחולקת לאזורי התרעה לפי הרובעים בעיר. בחיפה למשל, יש הבחנה בין שכונות העיר לבין אזור בתי הזיקוק ועל הציבור להתעדכן באתר או באפליקציה של פיקוד העורף בשגרה, כדי להיות מוכנים לחירום ולדעת מה אזור ההתרעה שלהם".

      10 הערים שבהן יש חלוקה למספר אזורי התרעה הן ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, אשדוד, חדרה, רמת גן, באר שבע, נתניה והרצליה. הדבר נועד כמובן להקל על הציבור ולא לשלוח מאות אלפים למרחב מוגן שלא לצורך.

      התרעה במצב חירום (יח"צ , פיקוד העורף)
      בעשר ערים ישנה חלוקה למספר אזורי התרעה אשר נועדה להקל על הציבור (צילום: פיקוד העורף)

      במצב חירום יימסרו לציבור הוראות המתייחסות ל"אזור התגוננות" והכוונה לאזור גיאוגרפי שבתחומו מספר יישובים קרובים זה לזה. גוש דן לדוגמה כולל את תל אביב, חולון, בת ים, רמת גן, גבעתיים, בני ברק ובקעת אונו. בפיקוד העורף יכנו את קבוצת היישובים האלה "אזור התגוננות דן".
      "אזור התגוננות חיפה", כולל את חיפה, נשר, טירת כרמל ועוד. "אזור התגוננות שפלה", כולל את לוד, רמלה, מודיעין ומספר יישובים הסמוכים להם. לפרטים נוספים אנא היכנסו לאתר פיקוד העורף.

      אם נשמעת אזעקה, לכל אזור התגוננות יש זמן כניסה שונה למרחב המוגן. מועד זה הוא בין 15 שניות לשלוש דקות, בהתאם למרחק ממקור האיום.

      על השאלה כיצד יודעים מהו אזור ההתגוננות ביישוב שבו אתם גרים, משיבה סא"ל גרשקוביץ- כהן כי כאשר נכנסים לאתר האינטרנט של פיקוד העורף, יש בעמוד הבית ציור של מפת המדינה ובה חלונית שבה כותבים את שם היישוב בו אתם גרים (ובעיר גדולה גם את שם הרחוב). מיד לאחר מכן תקבלו עדכון לגבי "אזור ההתגוננות" שלכם ואת זמן ההתרעה והאזעקה שעד לסיומם עליכם להיכנס למרחב מוגן, לסגור את הדלת ולהגיף את החלון.

      "ישנם 34 אזורי התגוננות ובזמן חירום פיקוד העורף יפרסם הנחיות ברורות לגבי האסור והמותר באותו אזור גאוגרפי", אומר סא"ל גרשקוביץ- כהן. "לדוגמה, האם הלימודים בוטלו, או שהם תקיימים במרחבים מוגנים. כמו כן יימסר באלו תנאים ניתן להגיע לעבודה, האם ניתן להתקהל באירועים שונים, לקיים אירועי תרבות וספורט וכדו'. כן ייאמר האם הרכבת פועלת וכמה אנשים לכל היותר ייסעו בכל אוטובוס ועוד. החלוקה ל-34 'אזורי התגוננות' מאפשרת לנו לפנות לתושבים באזור גיאוגרפי תחום ולדווח להם על ההנחיות המעודכנות של פיקוד העורף.

      נמל חיפה (ארז מיכאלי)
      יש 18 תחנות רדיו אזורי שבהן יופעלו התרעות לרשויות שבהן יותר מ-20 אלף תושבים. לדוגמה, יישובים כמו קריית טבעון או הקריות במפרץ יקבלו התרעה ברדיו חיפה (צילום: ארז מיכאלי)

      מגוון אמצעי התרעה

      פיקוד העורף ממשיך כך העת לשכלל את המערך שבאמצעותו יקבלו האזרחים התרעה על סכנה מתקרבת, בכל מקום וזמן, וזאת במגוון אמצעים - אזעקה, התרעות האפליקציה בטלפון החכם והתרעות בטלוויזיה וברדיו.

      מגוון האמצעים מחפה למעשה על החסרונות של כל אמצעי התרעה בודד, ומבטיח בוודאות גבוהה שהאזרחים באזורים המאוימים יוכלו לקבל את ההתרעה בזמן כדי להתגונן. התרעות בטלוויזיה לדוגמה מופיעות בצדו הימני של המסך בזמן שמופעלת אזעקה.

      "פיקוד העורף מפעיל מערך התרעה מגוון - אפליקציה מהימנה שמעניקה התרעה במקביל לצופר והתרעות 'קופצות' באתרי חדשות", אומרת סא"ל גרשקוביץ- כהן. "בנוסף, באתר פיקוד העורף אפשר להגדיר מראש את האזורים שנרצה לקבל עליהם התרעה. כך לדוגמה, כל עוד אתר פיקוד העורף פתוח במחשב שלכם, אפשר לתכנן סלקטיבית, ולדוגמה, לקבל התרעה רק לכרמיאל או רק לטבריה".

      פיקוד העורף גם שינה גם את האופן שבו תסופק התרעה ליישובים השונים באמצעות תחנות הרדיו הארציות והאזוריות. "יש כמה סוגי תחנות יש ארציות כמו 'כאן' וגלי צה"ל ובהן נשמע התרעות רק לגבי 20 רשויות גדולות יחסית דוגמת באר שבע, ירושלים, ראשון לציון ועוד", מסבירה סא"ל גרשקוביץ- כהן, "יש 18 תחנות רדיו אזורי שבהן יופעלו התרעות לרשויות שבהן יותר מ-20 אלף תושבים, אולם יש יוצאים מן הכלל - אזורים מסוימים שבהם אנחנו יודעים שהרדיו האזורי משדר לאוכלוסייה בתא שטח קטן. לדוגמה רדיו א-שמס, שלו מאזינים בערערה ובקעה אל-גרביה, ישדר התרעה ליישובים אלה למרות שהם קטנים יחסית. דוגמה נוספת היא יישובים כמו קריית טבעון או הקריות במפרץ שיקבלו התרעה ברדיו חיפה. חשוב שהאזרחים יכירו את אזור ההתגוננות שלהם, אזור ההתרעה, זמן ההתרעה ליישוב שלהם ואת המרחב המוגן עצמו בבית ובמקום העבודה. הניסיון שצברנו מלמד שמעקב אחרי אמצעי ההתרעה והקפדה על ביצוע ההוראות, מקטינים באופן משמעותי את הסכנה של פגיעה".

      לאתר הילדים של פיקוד העורף

      מפת ההתגוננות של פיקוד העורף (יח"צ , פיקוד העורף)
      מפת אזורי ההתגוננות של פיקוד העורף (צילום: פיקוד העורף)