פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בלי לחץ: כך תכינו את הילדים למצב החירום הבא

      תרגול והכנה של הילדים בשגרה, תאפשר להם ולהורים לתפקד טוב יותר בזמן חירום. סא"ל במיל' טלי ורסנו-אייסמן, מסבירת פיקוד העורף לילדים, וסגנית מנהל מרכז חוסן ארצי: "ב'צוק איתן' פגשתי משפחות שארגנו תחרות שירה או עשו קמפינג במרחב המוגן"

      תרגיל פיקוד העורף, בית ספר יובלי הנגב במועצה אזורית בני שמעון. 15 בפברואר 2016 (לירון מולדובן )
      תרגיל פיקוד העורף במועצה האזורית בני שמעון (צילום: לירון מולדובן)

      אזעקה וירי טילים מפחידים ומלחיצים את כולם ועבור ילדים התרחישים האלה מאתגרים הרבה יותר. הכנה של הילדים בשגרה, מסייעת להם לתפקד טוב יותר במצבי חירום. בנוסף, פעילות חווייתית והטלת משימות על הילדים, מקלה את העומס הנפשי שלהם, דבר שכמובן עוזר גם להורים.

      "בצוק איתן פגשתי משפחות שסיפרו לי כי הם החביאו הפתעות לילדים במרחב המוגן ונתנו להם לחפש אותן כאשר נכנסו אליו, לאחר הישמע האזעקה. זהו רעיון יצירתי שמשנה ומשפר במקצת את ההתמודדות עם המצב", מספרת סגן אלוף במילואים טלי ורסנו-אייסמן, מסבירת פיקוד העורף לילדים, סגנית מנהל מרכז חוסן ארצי, מומחית בפיתוח תכניות חוסן ומניעה לילדים ומרצה בחוג לפסיכולוגיה של האקדמית תל אביב יפו.

      "היו משפחות שבנו אוהל במרחב המוגן והילדים שהו ב'קמפינג'. משפחה אחת אפילו הפכה כל שהייה בממ"ד לממ"דוויזיון, כשארגנה מעין תחרות שירה במרחב המוגן. עם קצת יצירתיות אפשר להפוך את מצב החירום ליותר בטוח, מוגן וחווייתי".

      אב וילדיו יושבים בממ"ד (יח"צ , פיקוד העורף)
      בצוק איתן פגשתי משפחות שסיפרו לי כי הם החביאו הפתעות לילדים במרחב המוגן ונתנו להם לחפש אותן כאשר נכנסו אליו". ילדים במרחב מוגן (צילום: פיקוד העורף)

      להכיר את המרחב המוגן

      כאמור, מצבי חירום ומלחמה הם מפתיעים מטבעם, והאזעקה עלולה לתפוס את הילד כשהוא בדרך לבית הספר, או כשהוא לבד בבית. "הילד חייב להכיר את המרחב המוגן ואת סדר הפעולות שעליו לעשות בו", אומרת ורסנו-אייסמן, "הדבר אפשרי רק כאשר ההורים מסבירים ומכינים את הילדים מראש".

      אז איך מכינים ילדים לחירום?

      "רצוי שבזמן שגרה, ההורים ייקחו את ילדיהם פיזית למרחב המוגן. יראו להם אותו ויסבירו מה עליהם לעשות כשהם נכנסים אליו לבד. יש להסביר לילדים שלאחר הישמע אזעקה, הם חייבים לקחת איתם את הטלפון הסלולרי, להיכנס במהירות אך בזהירות למרחב המוגן, לסגור את הדלת, להגיף את החלון ואז להתקשר להורים ולעדכן אותם.

      למה חשוב לתרגל מראש?

      "תפיסת הזמן שונה אצל ילדים ולכן חשוב לתרגל איתם סדר פעולות בזמן מוקצב, כדי להחדיר בהם תחושת מסוגלות, אשר מעניקה להם הבנה כי הם שולטים במצב. בעזרת התרגול הילד יבין שיש לו מספיק זמן להיכנס למרחב המוגן עד לתום האזעקה וגם לבצע את כל מה שהוטל עליו. כשילדים רואים התנהגות שקולה ואחראית מצד ההורים, הם מסוגלים לשאוב מכך השראה וכוחות. שיחה נינוחה ורגועה והסברים מתאימים, יעבירו לילדים את התרגול בצורה פחות מפחידה".

      ואיך ההורים יישמרו על קור רוח?

      "ילדים קטנים מתקשים להבין מצבים מורכבים, בטח כשמדובר במלחמה או במצב חירום. הם רואים את המציאות מולם ומפרשים אותה דרך התנהגות ההורה. לכן חשוב שההורים יכינו את עצמם נפשית למצב שאינו שגרתי, יידעו לשלוט ברגשות ולהכיל את המצב המורכב, כדי לשדר לילדים רוגע וביטחון. אם ההורה לא מווסת רגשית לא ברור מה זה מווסת רגשית, הילדים פשוט מחקים את ההתנהגות שלו. בעוד שלהורה יש כלים לעבוד עם עצמו, לילד אין, לכן אחד הדברים שאני ממליצה הוא - תעבדו על עצמכם".

      איך?

      "אווררו רגשות - שבו עם בן או בת הזוג או עם חבר או חברה וחשבו איך אתם מצליחים גם בזמנים האלה, לשמור על קור רוח ועל אווירה רגועה. להורה יש תפקיד בזמן חירום והוא חייב להתכונן אליו ולהגיע אליו עם כוח נפשי ושליטה עצמית".

      משפחה במצב חירום (יח"צ , פיקוד העורף)
      יש להבהיר לילדים את ההבדל בין מצב מפחיד למצב מסוכן (צילום: פיקוד העורף)

      לעודד ילדים להתמודד עם הפחד

      ורסנו-אייסמן מדגישה כי גם בשגרה, ובוודאי בזמן חירום, חשוב לתת לילדים לבטא את התחושות והפחדים שלהם, ולהביע את עצמם מבחינה רגשית. "כך ההורה יכול לדעת מה מפריע ומפחיד את הילד, ולסייע לו להתגבר על כך. אם ילד אומר שהוא מפחד, אין לענות לו בצורה אוטומטית 'הכול בסדר וזה יעבור', אלא להבין את מקור הפחד".

      מותר להורים להודות שגם הם חוששים, אבל יש להבהיר לילדים את ההבדל בין מצב מפחיד למצב מסוכן. אם המצב מסוכן אנחנו חייבים לפעול - לדוגמה להיכנס למרחב מוגן, לסגור דלת וחלון, לוודא שכל בני המשפחה נמצאים במקום ואם הם לא הגיעו, להתקשר ולוודא שהם מוגנים. אם החשש הוא ממצב מפחיד - אפשר לומר לילד שאתם מבינים את הפחד שלו, אבל הסכנה פוחתת כאשר שוהים במרחב מוגן".

      חלוקת תפקידים בין בני הבית במצב חירום (יח"צ , פיקוד העורף)
      (צילום: פיקוד העורף)

      ומה עושים כשהילדים ממש קטנים?

      "לגיל הילדים יש חשיבות רבה באופן שבו כדאי להדריך אותם ולהסביר להם את מורכבות המצב. מומלץ לא לחשוף ילדים קטנים לדיווחים בתקשורת. אם מתגוררים באזורים מאוימים, לעשות זאת במינון נמוך ככל האפשר. ילד בן שלוש לא צריך להבין שחמאס תוקף, אלא רק שכשיש אזעקה עליו להיכנס למרחב מוגן. בגיל מתקדם יותר אפשר לספק הסברים מעט יותר מעמיקים.

      "במהלך מבצע 'צוק איתן' נחשפתי לשאלות שילדים צעירים שאלו, המעידות על הצורך בשליטה דוגמת 'אבא, לאן אתה הולך?' או ילד שאמר לסבו 'כשתהיה אזעקה נתחבק וניבהל יחד?'. במצבי חירום חשוב לשמור על רמה גבוהה ככל הניתן של שגרה בבית. בחירום לעיתים אין בית ספר, ההורים נמצאים יותר בבית וכשיוצרים אווירה של שגרה, הדבר נותן לילדים תחושת סדר וארגון".

      ורסנו-אייסמן מציינת כי דרך חשובה נוספת שמסייעת לילדים להתמודד עם מצב חירום היא קבלת תפקיד או משימה. "זה יכול להיות להכניס את הכלב לממ"ד, להיות אלה שמתקשרים להרגיע את סבא וסבתא וכו'. האחריות ותחושת השליטה יעזרו להם לפתח הרגשה של שליטה במצב.

      "כדאי למשל להחזיק בממ"ד או במרחב המוגן הביתי בועות סבון. אנחנו מלמדים את הילדים בתכניות חוסן עם משרד החינוך שנשימות אטיות מרגיעות את הגוף. כשרוצים ליצור בועה גדולה אז נושפים לאט לאט ואז 'תחרות הבועות הגדולות' מסדירה להם נשימה, מרגיעים וגם כיפית".

      לאתר הילדים של פיקוד העורף

      מפת ההתגוננות של פיקוד העורף (יח"צ , פיקוד העורף)
      מפת אזורי ההתגוננות של פיקוד העורף (צילום: פיקוד העורף)