פיקוד העורף חושף בימים אלה את שיטת ההתרעה מפת ההתרעה החדשה, שתאפשר בכל ירי טילים, להזניק למרחבים המוגנים, רק את מי שנמצאים בסכנה מיידית. מתברר כי שיפורים טכנולוגיים הוכנסו לאחרונה לשימוש בתום תקופה של פיתוח, בדיקה ושיפור, לאורך כשלוש שנים. המערכת החדשה מאפשרת לאכן בצורה מדויקת את האזור שעלול להיפגע מטיל או רקטה ולכן אין צורך להריץ למרחבים מוגנים את היישובים השכנים.
מתברר כי במהלך מבצע "צוק איתן" נורו לעבר ישראל כ-4,594 רקטות ופצצות מרגמה, מתוכן 3,607 נפלו בשטחים פתוחים ו-735 יורטו על ידי כיפת ברזל. במשך 50 ימי הלחימה, אזרחים רבים נשלחו שוב ושוב למרחבים המוגנים. לדוגמה - מערכות ההתרעה בעיר באר שבע הופעלו כ-60 פעמים.
סא"ל שלומי ממן, ראש ענף התרעה ושו"ב (שליטה ובקרה) בפיקוד העורף: "עד כה היתה חלוקה ל-257 אזורי התרעה, שכל אחד מהם בשטח של 10-30 קמ"ר. כל אזור התרעה הכיל מספר יישובים שבהם התגוררו עשרות אלפים ולעיתים אף מאות אלפי אזרחים.
"השיטה החדשה מבצעת חלוקה ל-1,700 אזורי התרעה ממוקדים. לכל יישוב התראה נפרדת, ובערים הגדולות כמו למשל ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון ואשדוד, יש חלוקה למספר אזורים. הדבר ימנע מצב שבו אלפי אנשים או עשרות אלפים, יקטעו את שגרת יומם וימהרו למרחב מוגן ללא צורך".
לדייק ולמקד את מקור הסכנה
"אנחנו יודעים שככל שיש יותר אפשרות לדייק ולמקד את מקור הסכנה כך ההתמודדות איתה טובה יותר". את הדברים אומר פרופ' גיל גולדצויג דקאן בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו. גולדצויג, סא"ל במיל. שמשמש בזמן חירום כקצין התנהגות אוכלוסייה בפיקוד העורף, מבהיר את היתרון של מערכת ההתרעה החדשה. "כששומעים אזעקה, באופן טבעי הגוף נדרך והאנשים ממהרים למרחב המוגן. ככל שאזור ההתרעה ממוקד יותר, האוכלוסייה תחוש בטוחה יותר באזורים נרחבים. מערכת ההתרעה החדשנית מצמצמת את המרחב המאוים לאזור ממוקד, והציבור מרגיש בטוח בעובדה שהאזעקות פועלות בצורה מדויקת".
סא"ל ממן מוסיף ומציין כי מפת ההתרעה החדשה כוללת לא רק יישובים בכל רחבי המדינה, אלא גם בתי חולים וכן מפעלים חיוניים כמו תחנת הכוח בחדרה, בתי הזיקוק במפרץ חיפה ומפעלי ים המלח. "אם נורות רקטות לכיוון שכונות בעיר חיפה נוכל להתריע רק בהן, כך שבתי החולים ימשיכו לעבוד כרגיל. מאידך, אם הרקטות מכוונות אל בית חולים כרמל, בשאר חלקי העיר חיפה יוכלו להמשיך בשגרה. כל עוד אין איום קונקרטי על אזור מסוים, השגרה בו תימשך".
מה היה קורה אם המערכת החדשה היתה קיימת בתקופת "צוק איתן"?
תושבי אזרחי באר שבע היו נשלחים למרחב המוגן לא יותר מ-20 פעמים, לעומת 60 פעמים. מדגיש סא"ל ממן.
החשיבות הלאומית של התרעה ממוקדת
ממן מסביר כי למערכת ההתראה החדשה יש חשיבות גם מבחינת החוסן הלאומי והדבר משפר את מערכת קבלת ההחלטות של הממשלה, צה"ל, וגופי הביטחון השונים, בזמן ימי לחימה. האפשרות להפעיל התרעה ביישוב בודד בין עשרות יישובים, או בשכונה-שתיים בלבד בעיר גדולה, גם תצמצם את ההפרעות בשגרת החיים, תפחית מתח וחרדה מיותרים ותפחית פגיעה בנפש.
"במקום להכניס, לדוגמה, 500 אלף איש באזור ראשון לציון-חולון-בת ים אל המרחבים המוגנים ולעצור את מהלך חייהם לדקות ארוכות, מערכת ההתרעה הפועלת לפי השיטה החדשה תכניס רק 30-40 אלף איש שנמצאים באזור מאוד מסוים שמאוים", אומר סא"ל ממן.
על השאלה האם שינוי טכנולוגי עלול לגרום לירידה באמון של הציבור, משיב פרופ' גולדצויג: "הציבור אכן עלול לתהות לגבי האמינות או הדיוק של אותה טכנולוגיה. לדוגמה, ניסוי צבאי שנצפה באזור מסוים, עלול לגרום לאנשים לטעות ולחשוב שאירע משהו והמערכת לא התריעה. לכן, חשוב להסביר לציבור על השינוי והעובדה שהמערכת החדשה היא משופרת, מדויקת ואמינה.
"כאשר מבצעים הערכה כוללת, אין ספק שהמערכת החדשנית תורמת לחוסן הציבורי ולו רק בזכות החופש היחסי שהיא מקנה לאזרחים - חופש פיזי וגם חופש פסיכולוגי. הציבור יודע בוודאות גבוהה יותר היכן נמצאים האזורים היותר-מאוימים והפחות-מאוימים, וכשנמצאים במקום פחות מאוים יש פחות מתח. כתוצאה מכך יש לאוכלוסייה תחושת ביטחון והדבר משפיע לחיוב על תפקוד הציבור".
לגבי השפעה של המערכת ברמה הלאומית, משיב סא"ל ממן: "ברגע שאנחנו בלחימה מתמשכת וקשה, שאורכת חודשיים ובמהלכה אלפי רקטות נורות אל עבר יישובי ישראל מדי יום, חובה לאפשר ככל הניתן את שגרת היום של מאות אלפי אזרחים באזורים מסוימים. חשוב להבין כי אם הם ייכנסו שוב ושוב למרחב מוגן, ימתינו עשר דקות, יצאו ושוב ושוב ייכנסו, החוסן הלאומי ייפגע וכך גם תהליך קבלת ההחלטות, אשר מושפע מאורך הרוח של הציבור.
"אם מפעלים חיוניים, תעשייה ביטחונית או בתי חולים יעצרו פעילות לשווא, הדבר יפגע בתפקוד שלהם. לכן לשיטת ההתרעות החדשה יש השפעה משמעותית על אורח החיים בשגרת חירום. המפה הזו תוריד בכ-60% את כמות ההתרעות שהאזרחים קיבלו עד כה".
לאתר הילדים של פיקוד העורף
